זיהום

שכיחות זיהום לאחר הפסקת הריון עומדת על כ-1%. זיהום יכול להתפתח גם לאחר טיפול תרופתי וגם לאחר שאיבה/גרידה. הזיהום נובע כתוצאה מפעולה פולשנית בנשים שטופלו ע"י שאיבה ובנשים שטופלו ע"י הפסקת הריון תרופתית עקב זמן ממושך של פתיחת צוואר הרחם והיווצרות תהליך זיהומי העולה לתוך הרחם.

כאשר זיהום מתפתח, יש לצפות לחום, כאבי בטן תחתונה ותחושת התכווצויות רחמיות ולעיתים דימום חריג. על הרופא המטפל לוודא כי אכן הרחם ריק מתוכן ואין שארית הריון ברחם.

הטיפול בזיהום הוא טיפול אנטיביוטי. במקרים של שארית הריונית ברחם וזיהום יש להוציאה מיד מאחר והזיהום אינו מגיב לטיפול אנטיביוטי.

שארית הריונית

כשלון של הפסקת הריון תרופתית פירושו שנותרה שארית הריון.

לפי מחקרים שונים, שכיחות מקרים אלו נעה בין 20%-5% . שארית הריונית מתבטאת בדימומים מתמשכים, כאבי בטן ובמקרים בודדים חום.

לעומת זאת, לאחר הפסקת הריון בשאיבה - המצאות שארית הריונית הינה נמוכה ביותר בסבירות של עד 1%.

הטיפול בשארית הריונית בשני המקרים זהה.

בעבר הטיפול בשארית הריונית היה לבצע גרידת חלל הרחם חוזרת. טיפול זה אינו מקובל כיום כטיפול הבחירה לשארית הריונית מחשש להתפתחות הדבקויות עתידיות.

כיום הטיפול הטוב ביותר במקרה בו נותרה שארית הריונית לאחר הפלה הינו הוצאת השארית ההריונית בעזרת פעולה היסטרוסקופית.

בפעולה זו משתמשים במכשיר אופטי דק שנכנס לחלל הרחם דרך הנרתיק, כמו בשאיבה, אולם בשונה משאיבה הוא מאפשר למנתח לראות את חלל הרחם ואת השארית על מסך טלוויזיה ולטפל רק בשארית ההריונית מבלי לפגוע בחלל הרחם. זוהי פעולה סלקטיבית וממוקדת המונעת פגיעה בחלל הרחם.

נקב בגוף הרחם (פרפורציה)

נקב בגוף הרחם הוא סיבוך נדיר ששכיחותו כ - 1:2000 פעולות.

הנקב נוצר בדרך כלל מהמכשור המשמש להרחבת צוואר הרחם או מהמכשירים אשר משמשים את הרופא בזמן הפעולה בחלל הרחם.

נשים בסיכון מוגבר הן אלו עם מבנה רחם שונה מהרגיל, נשים לאחר ניתוחים קיסריים קודמים ונשים עם פתולוגיות ברחם כגון שרירנים בחלק התחתון של הרחם.

בנשים צעירות עם רחם תקין ללא לידות קודמות - נקב הינו נדיר ביותר.

במקרים בהם נוצר נקב, המטופלת עלולה לחוש כאבי בטן. ברוב המקרים זהו תהליך שאינו דורש התערבות טיפולית בו אלא מעקב בלבד עד שהנקב מתרפא באופן טבעי.

על מנת למנוע נקב, יש לבדוק היטב את המטופלת לפני תחילת הפעולה ולאבחן את גודל וכיוון הרחם. כמו כן, את הפעולה יש לבצע תחת ביקורת.אולטרא סאונד המגבירה את הבטיחות בזמן הפעולה.

הדבקויות בחלל הרחם

הופעת הידבקויות בחלל הרחם היא נדירה ויכולה להתפתח בפחות מ – 1% מהנשים. רק במקדים בהם תהליך ההחלמה מהגרידה אינו חלק ומסתבך בשארית הריונית או זיהום רחמי, קיים חשד להתפתחות תהליך שכזה ברמה כזו או אחרת. במקרים נדירים כאשר ישנו תהליך זיהומי לאחר הפסקת הריון, יכולות להתפתח הדבקויות קשות ברחם המוגדרות גם כתסמונת 'אשרמן'. 

הדרך להימנע מסיבוכים אלו היא בראש ובראשונה הקפדה על תהליך טיפולי נכון ובמידה מתפתח זיהום – יש לטפל מוקדם ולעקוב אחר המטופלת. 
בשלב שני מומלץ מעקב ובמידת הצורך ביצוע היסטרוסקופיה על מנת לשלול ולטפל בהידבקויות במידה ונוצרו. טיפול מוקדם במקרים אלו ימנע פגיעה רחמית בלתי הפיכה בעתיד.

חשוב לציין כי תהליך כזה הינו נדיר ביותר !